משבר המידע השגוי: איך נוצרות נרטיבים שגויים באירועים טרגיים.

לפני שבועיים, אישה בשם דברינה קוואם נשרפה למוות ברכבת התחתית בניו יורק. באינטרנט, אנשים התחילו להפיץ שם מזויף של הקורבן, 'אמליה קרטר', יחד עם תמונה מזויפת.

אנשים רבים ששיתפו את השם המזויף הדגישו את מעמד ההגירה של החשוד ברצח, תוך שהם מאשימים את התקשורת בהסתרת זהותה של 'אישה לבנה צעירה ויפה'. מומחים טוענים שהסיפור הפך ל'מלחמת מסגור' כאשר אנשים חיפשו מידע שלא היה זמין.

התמונה של 'אמליה קרטר' שהופצה ברשת עשויה להיות תמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית. מומחה לזיהוי פלילי דיגיטלי ציין כי אופי התמונה ותנוחת העיניים מעידים על כך.

מומחית לאוריינות תקשורתית ציינה כי אנשים רבים איבדו סבלנות ל'רגע הלא נוח שבו אין לנו את כל המידע'. גורמים זדוניים מנצלים זאת לעתים קרובות, ומשתמשים ברצון הציבורי לדעת מה קורה כדי לקדם את האג'נדות שלהם.

הרשויות חשפו לבסוף את זהותה האמיתית של הקורבן, דברינה קוואם, אישה מניו ג'רזי שהתגוררה לאחרונה במקלט לחסרי בית בניו יורק. החשוד, סבסטיאן זפטה, מואשם ברצח והצתה.